רש"י על שבת קכ״ד ב:כ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קכ״ד ב:כ״א
21 וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ. דְּרָבָא הֲוָה קָאָזֵיל בְּרִיתְקָא דְמָחוֹזָא, אִתַּוַּוס מְסָאנֵיהּ טִינָא. אֲתָא שַׁמָּעֵיהּ, שְׁקַל חַסְפָּא וְקָא מְכַפַּר לֵיהּ. רְמוֹ בֵּיהּ רַבָּנַן קָלָא. אָמַר: לָא מִיסָּתְיָיא דְּלָא גְּמִירִי, מִיגְמָר נָמֵי מַגְמְרִי?! אִילּוּ בְּחָצֵר הֲוַאי מִי לָא הֲוָה חַזְיָא לְכַסּוֹיֵי בַּיהּ מָנָא? הָכָא נָמֵי — חַזְיָא לְדִידִי.
פירוש רש"י על שבת קכ״ד ב:כ״א
21 בריתקא - שם רה"ר:
22 איתווסאי מסאניה טינא - נתלכלך מנעלו בטיט:
23 כפר ליה - מקנחו:
24 אמר רבא לא מסתייה דלא גמירי - מה אסור מה מותר:
25 אלא מיגמר נמי מגמרי - מלמדין שיבוש שבידם לאחרים:
26 לדידי - לקינוח ואע"ג דלא שכיח הרי שם כלי עליו בחצר: